בלוג
הצורך להקשיב
כמה פעמים מצאנו את עצמנו חשים מנותקים מהאנשים אשר בחיינו? וכמה פעמים אנחנו מרגישים שהשיחות שאנו מקיימים הינן פחות עמוקות ועם פחות משמעות? אנחנו מתקשרים באמצעות הודעות כתובות ומניחים שזה מספיק. אנו מקיימים שיחות קצרות ומהירות, בעת שבו הדעת שלנו מוסחת על ידי הטלפונים ומכשירים אחרים. ועם הזמן, אנחנו מוצאים את עצמנו בודדים, גם כשאנו מוקפים באנשים.
בעידן של הרשתות החברתיות, ההתקדמות הטכנולוגית והבינה המלאכותית, נראה שהכול נע במהירות מסחררת, ואנו חשים דחיפות מתמדת לעמוד בקצב השינויים. אנחנו מרגישים את הצורך בללמוד יותר ואף לעשות יותר, וזה על מנת שנוכל להסתגל לשינויים המהירים המתרחשים סביבנו. נוסף על כך, אנו מוקפים באינספור מסיחי דעת, דבר שמקשה במידה רבה על היכולת להישאר נוכחים, לחיות את הרגע ולתקשר עם אחרים בצורה אמיתית.
לכן, אנחנו חייבים לתת עדיפות להאטה ולהשקעה בעצמנו ובמערכות היחסים שלנו. בעוד שטכנולוגיה מביאה עמה יתרונות רבים, אך עלינו ללמוד לאזן ולתעדף זמן איכות הרחק מהטכנולוגיה והסחות הדעת שלה, כדי שיהיו לנו אינטראקציות אנושיות וחוויות אמיתיות ומכוונות. אנחנו יצורים חברתיים, ומשגשגים כאשר אנו יוצרים קשר עם אחרים, מה שמוביל אותנו להרגיש שייכים. יצירת קשר ותחושת שייכות הינם חיוניים לבריאות שלנו לטווח הארוך.
בבלוג זה, ברצוני שנתמקד במיומנות אחת שביכולתה לשפר באופן משמעותי את כל תחומי חיינו: מיומנות אשר יכולה לעזור לנו לשפר את מערכות היחסים שלנו, את היכולת שלנו לעבוד עם אחרים, היכולת להוביל והיכולת לפתור קונפליקטים ואי הבנות. מיומנות זו מסייעת לנו להיות מתקשרים טובים יותר, ולהיות יותר אמפתיים כלפי אחרים, ומאפשרת לנו לגשר על הפערים ביננו, ולהתחבר באמת. בואו נצלול לתוך כוחה של ההקשבה העמוקה.
שלושת הרמות של ההקשבה
הקשבה היא מיומנות חיונית שכל מאמן מקצועי נדרש לרכוש, וזה מכיוון שהיא מהווה יסוד ליכולתם לבנות תהליך אימון חזק ואפקטיבי עם המתאמן. מאמן טוב חייב להיות מסוגל להקשיב באמת למה שנמסר לו, הן במילים והן במסרים הבלתי מילוליים, לדברים המשתקפים גם מעבר לנאמר.
על פי מודל האימון הקו אקטיבי (CO Active Coaching ) , ישנם שלוש רמות של הקשבה :
הרמה הראשונה של ההקשבה, היא כאשר עיקר המיקוד שלנו הינו במחשבות שלנו, ולא באדם שמולנו. זהו מצב שבו אנחנו, מבלי לשים לב, שקועים בדעותינו, מחשבותינו, רגשותינו, ושיפוטינו האישיים כלפי האדם או הסיטואציה שמולנו. לא פעם אנו מחמיצים חלקים מן השיחה, פשוט משום שאנו מתמקדים במה שנרצה להגיד הלאה. לכן, ברמה הזו של ההקשבה, עיקר הדיאלוג מתנהל ביננו לבין עצמנו בתוך ראשנו, ולא בהקשבה אמיתית למה שהאחר מנסה להגיד לנו. רוב האנשים משתמשים ברמת ההקשבה הזו בשיחות היומיויות ובאינטראקציות שלהם, וזה מאן מגיעה התקשורת הלקויה ברובה.
הרמה השנייה של ההקשבה היא כאשר הפוקוס שלנו הינו לחלוטין על האחר. זה כשאנחנו מתעניינים יותר במה שיש לו להגיד, מאשר במחשבותינו שלנו. כאשר אנו מקשיבים ברמה הזו, אנחנו בדרך כלל מזהים שהשאלות והתגובות שלנו משקפות עניין אמיתי בזולת ובמה שהוא אומר.
ברמה השלישית של ההקשבה, ובדומה לרמה השנייה, המיקוד הוא על הדובר. אבל כאן, אנחנו לוקחים צעד קדימה ומתמקדים גם ברמזים הלא מילוליים אשר אנו מקבלים מהאחר בנוסף לתקשורת המילולית. אנחנו שמים לב לשפת הגוף, טון הדיבור, רגשות העולים במהלך השיחה, השהיות ולרגעי השקט והדממה.
כאשר אנו מקשיבים לאחרים באמצעות שתי הרמות השנייה והשלישית של ההקשבה, אנשים חשים שמקשיבים להם באמת ושרואים אותם. דבר אשר מוביל באופן טבעי לשיחות יותר עמוקות, עשירות ואותנטיות, ואשר מטפחות יותר אמפתיה, הבנה וחיבורים משמעותיים.
אז כיצד מקשיבים בצורה יותר עמוקה?
על מנת לתרגל רמה עמוקה של הקשבה, שתי הרמות השנייה והשלישית דורשות מאיתנו להמשיך ולנהל את עצמנו ולתחזק את הפוקוס שלנו על הדובר, כך שלא כל המחשבות שלנו ייסובו סביב עצמנו או דעותינו או סביב ההנחות הקדומות שלנו. עלינו להשיב את תשומת לבינו באופן מתמשך, אל האדם שמולנו ואל המסר שהוא מבקש להעביר ולאפשר לו מרחב לדבר, במקביל עלינו להישאר סקרנים ונטולי שיפוטיות. נוסף על כך, אנו נשענים על האינטואיציה שלנו בזמן ההקשבה, דבר אשר מסייע לנו לקלוט רמזים רבים שלא נאמרים במהלך השיחה.
חלק מהרמזים הבלתי מילוליים כוללים שינויים בקול כשמישהו מדבר, וזה יכול לשקף את רגשותיו. רמזים בלתי מילוליים אחרים כוללים הפסקות בדיבור, שקט או אנחות. תשומת הלב לשפת גוף ולהבעות פנים, הינה קריטית להקשבה יותר עמוקה ולהבנה. לדוגמא: לעיתים, אדם אומר דבר אחד במילים, אך משדר את ההפך באמצעות גופו, זה קורה לפעמים בהורות. הורים עשויים לחוש שמשהו אינו כשורה אצל הילד, כאשר הוא מתנהג בצורה לא אופיינית לו. אך כשהם שואלים את הילד אם הכול בסדר, הוא עשוי להרגיע ולומר שכן, למרות שההורה יכול להגיד בבירור שלא כך הדבר. ישנם ניגוד בין המילים של הילד לבין המסר הבלתי מילולי; זוהי דוגמא לאיך ההישענות על האינטואיציה שלנו ועל זיהוי הרמזים הלא מילוליים, אשר יכולים לעזור לנו לשים לב למה שבאמת מתרחש ולמה שהם מנסים להגיד לנו, מעבר למילים בלבד.
בואו ננסה בעצמינו
בחודש הקרוב, אני מזמינה אתכם לאתגר את עצמכם ולבחור בכל יום אינטראקציה אחת שבה תתרגלו הקשבה יותר עמוקה בשיחות שלכם. שימו לב למה שקורה כשאתם עושים זאת. שימו לב להשלכות שלה עליכם ועל השיחות שלכם, ולאיך היא משפיעה על האדם שמולכם ועל מערכת היחסים שביניכם. למה עוד תוכלו להיות עירניים כשאתם מתרגלים הקשבה יותר עמוקה? מה עוד תוכלו לזהות בקלות, כתוצאה מהעברת הפוקוס שלכם ממשחבותיכם אל עבר האדם שעמכם?
לסיכום, אנשים זקוקים לכך שיקשיבו להם, דבר שגורם להם להרגיש נראים, מובנים ומוערכים. זהו צורך אנושי בסיסי שכולנו מחפשים אותו ושואפים אליו. אז, העניקו לעצמכם את ההזדמנות לתרגול אמיתי ולפיתוח מיומנות חיונית זו, היכולה ליצור השפעה משמעותית על כל תחומי חייכם.
בהוקרה,
רשא עפיפי-תלי
מאמנת מנהלים
CPCC, ORSC
